זה נראה כאילו רק אתמול התחילה לה שנה ב' והנה היא נגמרת...הזמן עובר כל כך מהר כשנהנים..........נוט.
שנה ב' בלימודים, כל לימודים, היא קשה. המעבר משנה א', שבה לומדים הכל מהכל (ועוד קצת ) ורק מתחילים להכיר את המערכת שבה נמצאים, לשנה ב', שבה כבר אמורים לפעול בצורה יותר מודעת ועצמאית - ובמושגים של מחלקת אופנה בשנקר זה אומר שהאחריות גדולה יותר, וכבר צריך להיות לתלמידים ידע יותר מוצק בעיצוב , ידע שיקבע את המשך דרכם המקצועית.
לא אשקר, שנה ב' היתה לי קשה. מאוד קשה. אבל גם למדתי הרבה דברים חדשים, גם על עצמי .
למדתי להכיר את הארכיון המדהים של שנקר, שיש בו פריטים מסויימים שהגיל שלהם מתקרב ל-300 שנה:
 |
| כמו המגף הזה, שחגג לא מזמן יום הולדת 120 בקורס טי שירט למדתי על סוג אחר של עיצוב אופנה- כזה שהמסר המועבר בו הוא הרבה יותר ישיר:   בקורס סמינר תקופתי שחזרתי שמלה מדהימה של בלנסיאגה ואפילו עשיתי את זה טוב ( בעזרת הדוגמנית אנה):  
תמונה זו צולמה לאחר 85 שעות ללא שינה.אני בעצם הוזה עכשיו.
היו ימים שפשוט התחרפנתי, מרוב לחץ, חוסר שינה, או סתם בלוק יצירתי. בזמנים קשים אלה, פניתי לעזרה מקצועית. בעיקר של צצי החתולה .
נתתי קפיצה קטנה לשבוע האופנה שהיה:
מיד אחרי זה חזרתי לכלוב שלי והמשכתי לתפור.
ציירתי קצת ציורים:
קניתי הרבה בדים:
דיגמנתי שמלה מהמאה ה-17:
בשלב הזה הייתי כל כך נטולת שינה , שהייתי משוכנעת שאני באמת במאה ה-17. שמלה מאת מיתר בלאו המהממת.
ולמדתי איך לתפור חזיות:
(ותחתונים)
מה צופן המשך הדרך? אין לדעת. תנו לי לישון איזה 140 שעות ככה ואז אני נדבר.
|
